1. הנאשם הורשע בעבירות סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) והחזקת תחמושת ואביזרי נשק לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ואלה המעשים: הנאשם רכש מאחד בשם זעל 500 כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ ארוזים בעשר חפיסות ושילם עבורם 1,500 ש"ח. כמו כן, החזיק בדירתו 161 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ, 8 מחסניות טעונות בכדורים לרובה 16M.
2. הנאשם יליד 1968, נשוי, אב לששה ילדים, מפרנס יחיד, במשך שנים עבד כמסגר בירושלים ובתקופה האחרונה עסק באיסוף ומסחר במתכות. עברו נקי.
3.
באת כוח המאשימה טענה, כי עבירות נשק, גם אם מדובר בתחמושת, הן עבירות חמורות, שכן התחמושת עלולה להגיע לידי עבריינים פליליים או עבריינים ביטחוניים, והחמרה בענישה מתחייבת בשל הצורך למנוע הפצה לא חוקית של תחמושת ונשק. כמות הכדורים נכבדה, הנאשם תכנן מכירת התחמושת ולפיכך יש להטיל עליו עונש הולם. עם זאת, יש להתחשב בהודאתו המיידית ובעברו הנורמטיבי. לפיכך, עתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
4.
בא כוח הנאשם טען, כי הנאשם שיתף פעולה מיד עם חוקרי המשטרה, שטח את כל הנתונים והעובדות ולא הסתיר ולו פרט קטן אחד. החקירה העלתה כי נאשם זה איננו קשור לחוליה פלילית, עבריינית או ביטחונית כלשהי וכל רצונו היה להרוויח כסף. בהדגישו את הודאתו וגילוי לבו של הנאשם ציין הסנגור גם את נסיבות חייו, גירושיו מאישתו הראשונה, נישואיו לאישה אחרת, עברו הנקי, רקע נורמטיבי, מסלול חיים תקין ומכאן שמדובר במעידה חד-פעמית ולפיכך ראוי כי הפן השיקומי יעמוד כשיקול ראשון בענישה. על כן עתר להטלת עונש מאסר בעבודות שירות.
הנאשם ביקש שלא להחמיר עימו, הבהיר כי הוא איש רגיל, איש החי חיי משפחה תקינים, והעבירות הללו הן טעות אחת ויחידה שעשה בחייו וכבר למד את לקחו.
5. עבירות הנשק, בעיקר עבירות הסחר בנשק, הן עבירות חמורות וכך גם התייחסה אליהן הפסיקה.
במקרה שנדון בת"פ (חיפה) 5222/06
מדינת ישראל נ' סביחאת עימאד (פורסם ב"נבו"), מכר הנאשם 2,700 כדורי אקדח והחזיק ארגז מתכת ובו כדורי תחמושת 5.56 מ"מ. לסביחאת היה עבר פלילי שעניינו נשיאת נשק, מתן שירות להתארגנות בלתי חוקית ומתן מקלט והתפרצות, והוא נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל ו-20 חודשי מאסר על תנאי.
בת"פ (נצרת) 1038/07
מדינת ישראל נ' אבו עייש (פורסם ב"נבו"), הורשע הנאשם ב-8 מסכתות של עבירות נשק, שעניינן מכירת תחמושת של רובה 16M, בין השאר לאדם המתגורר בשכם ולאנשים נוספים המתגוררים בשטח הרשות הפלסטינית. כמו כן, מכירת מחסניות וכדורי אקדח בכמות אדירה. בשלב מסוים מכר מאות רבות של כדורי "מקלע" וכדורי "עוזי" ואף שלח את ידו בתכנון של מכירת רובים ואקדח. בתקופת הסחר רכש אבו עייש גם רובה קלצ'ניקוב, חלקי נשק ועוד. אבו עייש נדון ל-6 שנות מאסר בפועל וכן לקנס כספי.
המקרה שהתברר בת"פ (ב"ש) 8058/07
מדינת ישראל נ' סעיד אלעוקבי (פורסם ב"נבו"), הורשע הנאשם בסחר בנשק: קנה ומכר מאות כדורי 9 מ"מ ולאחר מכן, בשלושים הזדמנויות, קנה קופסאות של תחמושת, מאות ויותר של כדורים בהיקף כספי של עשרות אלפי שקלים, ולאחר מכן מכר את התחמושת לאנשים שונים. נאשם זה נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
בת"פ (י"ם) 3116/02
מדינת ישראל נ' סלע (פורסם ב"נבו"), הואשם הנאשם בגניבת תחמושת מצה"ל במספר מקרים, בסך הכל כ-9,000 כדורים ומכירתם לתושב חברון. דינו נגזר ל-5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה (ע"פ 5318/03).
מהפסיקה עולה עוד כי שיקול ההרתעה הוא השיקול הדומיננטי בעסקאות נשק והוא עדיף על שיקולים אישיים או שיקולי שיקום, ומאסר בפועל הנו העונש ההולם.
המעשים שביצע הנאשם שלפניי פחותים מבחינת חומרתם מהעבירות שבוצעו בפסקי הדין הנ"ל, כך הדבר באשר לכמות הכדורים, למספר המקרים ולהיקף הכספי של הסחר.
עבירות הסחר בנשק לרבות תחמושת הן עבירות חמורות, שכן יש בהן סיכון אינהרנטי וחשש שיגיע לידיים שיעשו בו שימוש נפשע, בין לצרכים פליליים ובין לביצוע עבירות ביטחוניות.
הנאשם אמנם לא מכר עדיין את התחמושת, אולם הוא תכנן לעשות זאת, התעניין, בדק את האפשרויות לכך ועשה כן דווקא בשטחי הרשות הפלסטינית, דבר המוסיף נופך חומרה למעשיו. מדובר בכמות משמעותית של תחמושת, שהנאשם סחר בה בעבור בצע כסף.
לקולא, יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי מדובר במקרה אחד של סחר, מקרה נוסף של החזקת תחמושת, עברו הנקי, מסלול חייו הנורמטיבי, הודאתו המיידית הן במשטרה והן בבית המשפט והחיסכון בזמן. המקרה שלפנינו חמור פחות משני המקרים שתוארו לעיל בעניין
סביחאת ובעניין
אלעוקבי. כאמור מאסר בפועל הוא העונש ההולם לעבירות נשק והנסיבות לקולא יש בהן רק למתנו.
6. לאור האמור אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, בניכוי ימי מעצר (5.5.08-1.6.08);
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים שיופעל אם הנאשם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת נשק;